Close

14/03/2017

למה זזתי באי נוחות על כסאי

לפני כמה שנים הייתי סטודנט בשנה הראשונה באוניברסיטה העברית שנרשם לקורס “מבוא למדע המדינה”. הקורס הועבר על ידי מי שהיה גם דיקן הפקולטה וגם בסטטוס של כוכב רוק, פרופ’ אבנר דה-שליט.

באחד השיעורים הראשונים, דה-שליט, מרצה בחסד, הסביר לנו שההבדל בין הימין לשמאל מתבסס על דיכוטומיה בין שיווין וחירות. יותר שיווין בהכרח מגיע במחיר של פחות חירות ויותר חירות מגיע בהכרח במחיר של פחות שיווין. לימין ערך החירות יותר חשוב ולשמאל ערך השוויון יותר חשוב.

כך הסביר, ואני זזתי באי-נוחות בכיסא. כנראה, היו לי אינסטינקטים טובים, אבל לא ידעתי להסביר למה מה שהוא פורש מולנו הנה תפיסה בעייתית בעיניי. עכשיו אני יכול.

ערך זה מחיר. מחיר יחסי של כל דבר ממשי או רעיוני שלהגשמתו אנחנו מוכנים לשלם ולוותר על ערך אחר. המחיר הוא חוסר ההגשמה של דבר אחר. ערך נמדד מול ערכים אחרים. אני גר במרכז העיר ומוותר על רכב או גר רחוק ומחזיק ברכב. דוגמה נוספת שאני חי כל שבוע היא עניין השבת. בשבילי שמירת שבת היא ערך. גם הכרת הארץ. אך, אם יש לי רק יום פנוי אחד בשבוע, אני צריך לבחור. או שמירת שבת בלי טיולים רכובים ברחבי הארץ או טיולים וחילול שבת. השאלה היא מה יותר חשוב לי ועל מה אני מוכן לוותר באופן חלקי או לגמרי.
כך תפס דה-שליט את הרעיונות של שיווין וחירות. כערכים שעליהם משלמים מחיר, זאת אומרת ויתור על ערכים אחרים. כמדומני הוא טועה. והוא טועה כי קודם כל הוא לא מבין מה זה שוויון.

בעיניו של דה-שליט ובכלל של השמאל הפוליטי, דברים שווים כשהם זהים (identical). אני וחברי לעולם לא נהיה זהים לחלוטין, הרי המטען הגנטי שלנו שונה, אבל לשמאל תהיה שאיפה לשם. מבחינתם שאיפה לשוויון יהיה לדוגמה גישה זהה למשאבים, משמע “צדק חלוקתי”; חתירה לשוויון תהיה שאיפה לכמות כסף זהה בחשבון בנק של כולם.

הגשמת הרעיון הזה עולה מחיר. השוויון הוא ערך ולמענו מוכנים לוותר, מי פחות ומי יותר, על דברים אחרים. למענו מוכנים לכפות דברים שונים ובכך לפגוע בחירות של האזרחים.
וכך רואים שיותר שיווין משמעותו יותר כפייה ומכאן פחות חירות; וחירות- משמע פחות כפייה ומכאן- פחות שוויון.

אני כופר בתפיסה הזאת של השווין. יתרה מכך אני סבור שהכפירה הזאת הנה לב ליבה של הראייה הליברלית על העולם.

בראייתי, לליברליזם שני מקורות עיקריים. הראשון הוא הראייה המדעית של העולם והשני הוא האמונה המונותאיסטית התנ”כית.

לפי הראייה המדעית, לכל דבר ביקום קיים מדידה יחסית לדברים אחרים.

בני אדם אינם זהים ונמדדים אחד ביחס לחברו. אחד עשיר, השני עני. אחד יפה, השני מכוער. וכהנה. ובאמת פעם, היו נותנים לבני אדם מחיר בשוק ויכלו למכור אותם כמו כל מוצר אחר במחיר מסוים. המחירים היו משתנים לפי מצבו של הנמכר. אם היה מגיע לשוק עבדים אחד פלוני משכיל,  ואחד אלמוני אנאלפבית, מחיר פלוני היה גבוהה ממחיר אלמוני.

אך, התנ”ך מלמד אותנו שכולם שווים מול האל. התנ”ך מתנגד לעבדות, לא מתוך רחמנות לעבד אלא מתוך הבנה שכל בני אדם “בצלם נבראו”. גם אם מנטרלים את האמונה באלוהים, התנ”ך הוא המקור ההיסטורי של ההבנה שאנחנו לא מסוגלים לקבוע תג מחיר לבן אדם.

שיווין אינו ערך בעצמו אלא ההכרה בכך שהערכים של בני אדם שווים.
פלוני ואלמוני אינם זהים. יכול להיות שבשבילי לפלוני ערך גדול מלאלמוני. אך מכיוון שאני מבין שלשניהם ערך שאיני מסוגל לתפוס, אני חייב להודות שקיים שיווין בניהם.

במילים אחרות וקצת יותר מתמטיות, גם אם השכלה x שווה יותר מבערות y (או x>y), עדיין מכיוון שערך כל בן אדם נמצא באין סוף  ∞, פלוני לא יהיה שווה יותר מאלמוני (או  y = ∞ + x + ∞ ).

אי לכך, שוויון איננו שאיפה. שיווין איננו ערך שלמענו מוכנים לוותר על ערכים אחרים. שיווין הנו המצב הטבעי של בני אדם.

השוויון הזה הוא הסיבה שלאף בן אדם לא קיימת הזכות לכפייה על בן אחר.  דה- שליט טעה, השוויון הוא המקור לחירות ולא הערך הנגדי.
לכן, הדרישה הפוליטית לשוויון אינה דרישה לזהות כזאת או אחרת בן בני אדם, ובוודאי שלא דרישה לצדק חלוקתי. הדרישה לשוויון הנה דרישה, מפאת חוסר זכות כפייה, לשוויון מול החוק. הדרישה לשוויון הנה דרישה שהחלש לא “יידרס” בבית המשפט מכיוון שהוא חלש אך גם שהחזק לא ייענש על כך שהוא חזק. הדרישה לשוויון היא דרישה לביטול כל הפלייה, כולל הפלייה מתקנת.

מאמר זה התפרסם עם עריכה שונה באתר “זווית אחרת”.

תגובות

תהיה הראשון להגיב!

avatar