Close

25/12/2016

מה שיעשו היהודים לא ישנה מה יגידו הגויים

סיפור שאני מרבה לספר הוא על שיחה שהייתה לי עם סטודנט לתקשורת בצרפת. הוא הסביר לי שעלינו לצאת מן “השטחים הכבושים” היות ואמנם הם (המערב), נתנו לנו את מדינת ישראל אך זאת לא סיבה “להגזים”. שיחה זאת מבאירה, לדעתי, איפה יושבת הנקודה המשמעותית הגורמת לאי-הבנה ביננו לבין העולם. על שאלת “למה ישראל?”.

מבחינת הגויים מדינת ישראל היא רק מקום מפלט להיהודים. פתרון לבעיית היהודים הנרדפים. יש בכלל, מבחינתם, קשר ישיר בין השואה לכינון מדינת ישראל. האירוע השני מוצדק על ידי הראשון. לרוב לא מקבלים אפילו את האופי הלאומי היהודי.

ובאמת, מאז היווסדה כתנועה פוליטית, בציונות קיימים שני צירים לצדקת הדרך. תפיסת המפלט מחד, חוף מבטחים, ותפיסה היסטורית-גיאוגרפית מאידך הקושר אותנו לארץ זאת, ללא כל קשר לחיפוש אחרי מקום בטוח. אבל, וזה אבל גדול, במדינת ישראל, עיקר המחלוקת המדינית הנה על הגדרת עיקר וטפל ואף צד פוליטי הנמצא במחנה הציוני הרחב, אינו מבטל לחלוטין את אחד ממרכיבים אלו.

הימין המדיני (כולל בן גוריון) רואה במדינת ישראל ובתקומתה עניין פנימי מנותק מבעיית רדיפת היהודים ומדעתו של עמי העולם. הימין המדיני לא רוצה חוף מבטחים, הוא רוצה את הבית שלו. ברור שיצירת מקום מפלט להיהודים הוא גם עניין קיים, אך הוא צדדי ולא עיקרי.

לשמאל המדיני פחות מעניין השטח והבית. יותר מעניין מקום שבו היהודי יוכל להיות חופשי, בלי רדיפות, בלי צורך להסתיר את זהותו. מקום שבו יוכל לדבר בעברית ולצרוך את תרבותו. מקום שטוב לחיות בו. השטח עצמו חשוב אך פחות. ארץ ישראל ברור, אבל למה למות בשביל פיסת אדמה? החיים קדושים מאדמה.

באופן לא מפתיע תפיסת השמאל המדיני היהודי קרוב מאוד לעמדת העולם כלפינו. ולכן לדעתו העולם מבדיל בין התנחלויות לבין שאר ישראל וגם דברים כמו החלטה באו”ם נגד “הכיבוש” אינם בהגדרה אנטי-ישראלים. הרי למדינות העולם “הנאור” אין בעיה עם קיום של מדינה ישראל כשלעצמה. ואם כבר, אלו חברים שלנו הרוצים להציל אותנו מצעמנו ולוודא שנשאר מדינה יהודית.    

חבל שהניתוח הזה של “מחנה השלום” הישראלי מקורו באשליה ואי הבנת תפיסתם של אותם “ידידי ישראל” כלפינו. הרי, לעומתם, גם אם לשמאל המדיני בישראל יש חשיבות פחותה לשטח, עדיין יש לשטח (וללאומיות יהודית) ערך. השמאל מדבר על פשרות ולא וויתר טוטלי. לדוגמה במיינסטירם השמאלני מדברים על שמירה על הגושים ועל שכונות שנבנתו אחרי 67 מעבר לקו הירוק ואפילו בקצוות השמאל הציוני, אף אחד לא מדבר על לוותר על העיר העתיקה בירושלים או על בית הקברות בהר הזתים ועל חזרה לקו העירוני.

אך, לעולם לא מעניין ערך החיבור היהודי לשטח. העולם רואה את זה פשוט. הם נתנו לנו, בני הדת היהודית, פיסת אדמה כפרס תנחומים, כפיצוי, ובדיעבד שלא בצדק, על כל הרדיפות שלהם ובמיוחד על השואה, ואנחנו מ-67 החזרנו רע במקום טובה. לא יסתפקנו במה שנתנו לנו ופשוט נישלנו את הילדים (הערבים) ממעט שהיה נשאר להם. 
העולם לא רואה את החיבור בינינו לבין חברון בדיוק כמו שהוא לא רואה את החיבור בינינו לבין הר הבית, בדיוק כמו שהוא לא רואה את החיבור בינינו לבין חיפה. מלכתחילה, זה לא שלנו וזה לא שלנו. רק שאת חיפה הם נתנו לנו ואת ירושלים גנבנו אחר כך.

לכן גם הדיבורים של הגויים לא מבדילים בין מרפסת בגילה, לבין רחבת הכותל לבין יישובי גב ההר. הכל הוא שטח כבוש ב-67. ואת הכל צריך להחזיר לבעלים “האמיתיים”. כל מה שיהודי אחד, כל יהודי, חייל או אזרח, גבר, אישה או טף, ימצא מעבר לקו הירוק, אפילו אם מדובר בצד השני של כיכר צה”ל ואפילו אם מדובר בקצה השני של מרפסת שירות בשכונת אבו-טור, אותן מדינות “נאורות” ימשיכו לגנות אותנו ולקרוא לנו כובשים ולפעול בהתאם לכך.

ולכן לא ישנה מה נעשה פה, הדיבורים האלו לא ישתנו. נבנה או לא נבנה, נספח או נסוג, נבדיל בין ירושלים לשאר השטח, בין הגושים להתנחלויות היותר מבודדות, יהיה ראש ממשלה של הליכוד או של עבודה… כל עוד לא ‘נסוג’ מכל השטח, כולל העיר העתיקה בירושלים, כולל רחבת הכותל, כולל חצי המרפסת באבו טור וכולל חתיכת כביש 1 באזור לטרון, ההחלטות האלו יהיו אותם החלטות, מילה במילה. 

פה בארץ, אנחנו יודעים ימין כשמאל, שדבר כזה, חזרה, עד המילימטר, לגבולות אושוויץ כדברי אבא אבן, משמעותו התאבדות לאומית.  ולכן, אם מה שנעשה לא ישנה את עמדת העולם אין מנוס קודם כל אלא לפעול לפי האינטרסים שלנו ולא להקשיב לגויים. אמנם אנחנו לא חיים בוואקום בינלאומי, עדיין אנחנו כבר לא יהודי הגטו הקופץ אחרי כל פקודה של האציל המקומי. מה שמבקשים מאתנו הגוים זה להתאבד. זכותינו לא רק לסרב אלא לסתום את האוזניים לדברי הבל האלו. 
אבל גם עלינו לשנות, או להשתדל לפחות לשנות, את תפיסה המעוות שלהם עלינו. וזה אומר להפסיק לדבר עם העולם במונחים של צורכי ביטחון וגבולות בר הגנה ולהתחיל לדבר על הצדק העומד לצידינו. להפסיק לקחת את הדיפלומטים הזרים ליד ושם ולהביא אותם לעיר דוד. ואולי יום אחד יבינו שהילידים זה אנחנו והקולוניאליסטים זה דווקא הערבים.

תגובות

תהיה הראשון להגיב!

avatar