Close

29/11/2016

בין ההסדרה לחקירה

אתמול קיבלתי התראה בטלפון הנייד שלי עם כותרת מעיתון הארץ באלו המילים: “נתניהו:החוק להלבנת מאחזים עלול להביא לחקירה נגד בכירים בהאג”. דבר זה איננו נכון ואין קשר בין חוק ההסדרה לחקירת בכירים בהאג.

15271864_10155506782674745_6760424283904191105_o

קיימים 2 ערכאות משפטיות בינלאומיות שיכולות להתעסק עם נושאי כזה. הראשונה זה ה- International Court of Justice או ICJ והשנייה זה ה-International Criminal Court או ICC.

בהגדרה ה-ICJ יכול לשפוט סכסוך בין מדינות רק אם כל הצצדים מסמכימים להישפט מולה. זאת אומרת שעל מנת שעניין כל שהוא יגיע לשם צריך גם שהבית דין יכיר ברשות כמדינה וגם שישראל תסכים להישפט. התנאי הראשון כנראה יקרה אך לא התנאי השני, מכיוון שישראל תבין שבית דין המכיר ברשות כמדינה ללא משא ומתן בין הצצדים איננו בית דין הוגן. בכלל, מול ה-ICJ, מדינות מופיעות ולא אנשים.

הדבר השני שיכול לעשות ה-ICJ זה לתת את דעתו על נושא מסוים לפי בקשת אסיפה הכללית של האו”ם. כמובן שלא מדובר בהחלטה מחייבת אלא בדיעה לא מחייבת וגם פה לא נחשבת הוגנת היות והשופטים נבחרים על ידי המדינות שמבקשות את דעתם. זה מה שקרה לדוגמה בעניין גדר ההפרדה לפני כ-10 שנים שבו לפי בקשת האסיפה הכללית של האו”ם, ה-ICJ חיבר מסמך שלם על אי-חוקיותו של הגר והסכיר במשפט אי-חוקיותם של ההתנחלויות. 

ה-ICC לעומת זאת הנו בית דין פלילי אשר שופט אנשים ולא מדינות. על מנת לשפוט פשע כל שהוא צריך שאותו פשע תתבצע על שטח או על ידי אזרח של מדינה שחתמה ואשררה אמנת רומה אשר מייסדת את אותו הבית דין. יתרה על כך, אותו פשע צריך להיעשות אחרי החתימה והאשרור ועוד, רק אם אין ערכאות פנימיות שיכולות או רוצות לבדוק את הנושא.

ישראל לא חתמה ולא אשררה, ולכן אין לבית הדין סמכות על שטח מדינת ישראל או על אזרחים ישראלים. אמנם הרשות חתמה והוכרה כמדינה על ידי הבית דין, מה שנותן סמכות לבית דין לתבוע את אזרחיה, אך מכיוון שסמכות בג”ץ על יהודה ושומרון גם מקובלת בעולם וגם יש לה בסיס משפטי מסוים בהסכמי אוסלו – במיוחד בשטחי C אך לא רק – הסמכות יוחל ביום שבתי משפט הישראלים יוותרו על סמכותם או לא יחשבו הוגנים – במילים אחרות או במקרה של כינון מדינה ערבית מערבית לירדן או אם נהפוך לדיקטטורה.

הסמכות נתונה על השטח של המדינה החתומה אך הגבולות של “פלסטין” אינם ידועים ובוודאי שלא סמכות ה-ICC להחליט. גם במקרה זה, דווקא הקמה מדינה פלסטינאית ביהודה ושומרון “מסוכן” לנו יותר, שכן יהיו לאותה מדינה גבולות ברורים לעומת המצב היום.

ה-ICC בסופו של יום, כמו כל גוף בינלאומי הוא בגוף פוליטי ולא באמת רוצה להיכנס לקלחת הזאת. ואם כן יכנס, זה יהיה אך ורק מסיבות פוליטיות ולא משפטיות קשורות לחוק ההסדרה. אם כבר, כינון של מדינה ערבית ביו”ש הוא משפטית יותר מזיק בנושא זה מחוק ההסדרה.

אז מה הדבר היחיד האמיתי בכל הסיפור? שני הערכאות האלו באמת יושבות בהאג.

נכון, לפעמים עושים בעיות לבכירים הישראלים בחו”ל מכיוון שיש מדינות בה החוק נותן סמכות אוניברסלית לשופטים של אותה מדינה ספציפית. הדברים האלו יותר ויותר נעלמים היות ופוליטית זה פוגע באותן מדינות. בכל מקרה אין לזה קשר להאג או לסמכות המשפט הבינלאומי הציבורי.

בעצם הסמכות היחידה שיכולה להזיק לישראל, היא מועצת הביטחון במסגרת של פרק 7 של אמנת האו”ם. אבל אם כבר יהיה הצעת החלטה נגד ישראל (לא קשה), אם כבר אותה החלטה תקבל רוב קולות (פעם קודמת הרשות לא הצליחה לגייס רוב) וארה”ב לא תשים ווטו, אזי כנראה שלא ידובר על פנייה ל-ICC אלא החלטה הנוגעת לכלל מפעל ההתנחלויות כולל בנייה בירושלים. כי הרי, מבחינת העולם אין הבדל בין רחבת הכותל לבין עמונה.

מקורות:

*פורסם במקור בפייסבוק עם התגובות.

*מאמר משפטי על סמכות ה-ICC. הכותב אינו מאוהבי ישראל בלשון המעטה.

*כתבה גם מעניינת על הנושא מזווית פוליטית.

 

 

 

תגובות

תהיה הראשון להגיב!

avatar