Close

12/07/2016

כמה עובדות היסטוריות

13606446_10155006249359745_3318913932375763740_n

יהודים נשלחים לעבודות כפייה. תוניס 1941

לאור הדיון המתעורר שוב, אחרי מסכנות וועדת ביטון, על מורשת העולם היהודי הלא אשכנזי בתרבות ישראל וחשיבותה, חשוב להזכיר כמה עובדות הסטוריות.

– רוב יהדות פולין ותחום המושב לא היו מתרבות מערב. הם היו נקראים ‘אוסט-יודן’ (יהודים מזרחים) על ידי היהודים הגרמנים והיו נחשבים נחותים. הם יסוד הדמוגרפי של העלייה השנייה ולכן את “האליטה” בישראל.

– גם אם במספרים אבסולוטיים מועטים יותר וגם אם סיפור כל קהילה וקהילה הוא סיפור יחודי, השואה יתרחשה גם בעולם הספרדי/מזרחי.
לחלק מהקהילות הספרדיות/ מזרחיות היה מזל. לדוגמה, שהגרמנים לא הגיעו אליה או שבמקום השלטון המקומי הצליח להגן עליהם. בדיוק כמו באירופה שלכל קהילה סיפור אחר.
אך, סיפור העולם המזרחי/ספרדי בשואה הוא סיפור חשוב שצריך להיספר.
ועוד, אני לא חושב שהעובדה שקהילה מסוימת סבלה בשואה יותר מקהילה אחרת, נגיד פולין ממרוקו, מבטלת את הסבל של השנייה. זה שמחד היו משרפות שהרגו 20 אלף איש ליום ומאידך ‘רק’ פוגרום לא מבטל את העובדה שפוגרום היה ויש לדבר עליו.
מבחינת הגרמנים, יהודי הוא יהודי ולא משנה מאיפה הוא, מארץ נוצרית או מארץ מוסלמית, ספרדי, אשכנזי, רומניוטי וכו’. לכן לדוגמה, במספר היהודים בצרפת הגרמנים ספרו גם את כל יהודי ארצות אמ”ת ( אלג’יריה, מרוקו ותוניסיה).
בצפון אפריקה יהודים נלחמו במחתרות השונות (במיוחד באלג’יריה ובתוניס – שם נלחם סבי), בתוניס נבנו מחנות ריכוז (סבי השני היה עובד כפייה לבנייתם) ורק מזל (ז”א הגעת כוחות הברית) הציל את היהודים אחרי חצי שנה של כיבוש גרמני (צבאי, ויש לכך חשיבות).
בסלוניקי לא היה להם את המזל הזה ונהרגו 50 אלף יהודים. ספרדיים.
באותו זמן, ב-42 יש את הפרהוד בבגדד שחשיבותו ההיסטורית שווה לזה של קישינב.
אז כן, אל תקשיבו לשליין וחבריו ולכו ללמוד היסטוריה.

– רוב היהודים מארצות האסלאם לא היו “פרימיטיביים”. ממש לא. רובם היה עירוניים והשכלתם הייתה דומה לאחיהם האשכנזים. בגדד, קהיר, אלג’ר, תוניס…לא היו נופלות במודרניות שלהם מכל עיר מערב אירופאית.

– אין דבר כזה מזרחיים. מדובר על ביטוי שהומצא בארץ. אמנם חלק מאותם יהודים הנם בני עדות המזרח (עירק, פרס…) אך המגוון הקיים עצום. בחלק מהקהילות היו ספרדיים (מרוקו, אזורים באלג’רה, אזורים וקהילות בתורכיה), חלק אחר היו קהילות מקומיות מקדמת דנא.
במבחינת גיוון תרבותי, לדוגמה ההבדל התרבותי הקיים בין יהודי מרוקאי ליהודי תימני הוא גדול כמו, אם לא יותר גדול, מההבדל הקיים בין שני אלו לאחיהם האשכנזים.
יהודי מרוקאי אינו מזרחי ולא סתם קוראים לארצות אמ”ת “מגרב”, מערב.

– בדיוק כך גם ברמה הדתית הגיוון היה גדול. לא כל הרבנים של ארצות האיסלאם / ספרדיים היו “מתונים ומקבלים” בדיוק כמו שלא כל האשכנזים היו חרדים.
בערים מודרניות, כמו בגדד או בקהיר, היו “מקבלים” בדיוק כמו שבצרפת או באנגליה היו “מקבלים ומתונים”.
לעומת זאת, בחלב או בתימן, רחוק יותר מהמורדניות המערבית היו לא פחות חרדיים מבגליציה או ליטא – גם מקומות מרוחקים יותר ממערב אירופה ופחות “מודרניים”.

– גם האליטות של הקהילות הגיעו לארץ. האגדה המספרת שהעם הפשוט עלה בזמן שהאליטות היגרו לצרפת פשוט לא נכונה. כל קהילה וקהילה עם הסיפור שלה. ישנם קהילות שבהן רובם ככולם עלו (עיראק או מרוקו), היו כאלו שרובם ככולם הגרו למקום אחר (רק 20 אלף יהודים עלו מאלג’ריה) והיו קהילות חצויות (תוניס לדוג’) אך הקו המשבר לא היה מעמדי אלא אידאולוגי/דתי ו/או מנסיבות היסטוריות.
פשוט בארץ לא נתנו מקום לאליטות אלו ולא נתנו להם להעביר את התודעה החברתית שלהם לדור המשך. (וזה כבר חלק מהרצאה שאני נותן על תהליכי קליטה)

תגובות

תהיה הראשון להגיב!

avatar