Close

12/04/2016

מקור ראשון בלי מקוריות

לפני שעות אחדות חגי סגל העורך הראשי של עיתון ‘מקור ראשון’ יצא מחדש בקריאה נרגשת לקנות מנוי לעיתון. אני, פעם הייתי מנוי. ואז ויתרתי ולא חידשתי.

ראשית, לא חידשתי בגלל השירות הלקוחות המחפיר של העיתון. לדוגמה ובמקרה, בדיוק היום התקשרה נציגת שירות לשאול אותי אם ברצוני לחדש את המנוי. הנה תמליל השיחה:
– שלום, ניסים?(קול עייף)
– מתקשרת א’ (השם שמור במערכת, או במילים אחרות אני לא זוכר אותו) מעיתון ‘מקור ראשון’. (קול יותר עייף)
– כן?
– רצינו לדעת אם בא לך לחדש את המנוי (קול עייף ומבואס)
– לא נראה לי…. (אני אומר לא אבל בעצם מתלבט ושומעים את זה)
– טוב ביי.
– הלו הלו את פה? (ניתקה)

עם שירות כזה, בהצלחה. הבעיה לא רק בחיזור הטלפוני. כשעברתי דירה לפני כמה שנים, עד שחזרתי לקבל את העיתון בכתובת החדשה עברתי שוב דירה.

אבל מעבר לשירות הגרוע, הבעיה הגדולה של ‘מקור ראשון’ הנו חוסר יכולתו להחליט מה הוא. עיתון לכולם או עיתון מגזרי. כשהעיתון מוציא מוסף תרבות ופנאי, הנקרא ‘מוצ”ש’ הוא נהפך כמעט מיד לביטאון רכילות של המגזר הציוני-דתי. אפילו את המוסף הכי חשוב, אותו מוסף המצדיק בכלל את קניית העיתון, מוסף ‘שבת’, נהיה לסלון הוויכוחים פנים מגזריים במקום להוות במת חושבים פתוחה לכל המרחב האינטלקטואלי היהודי.

אולי הבעיה נעוצה בעורך הראשי עצמו. אני אוהב את חגי סגל. באמת. לא תמיד מסכים איתו אבל חושב שמדובר בעיתונאי טוב וחשוב. רק מה? הוא לא עורך הכי טוב שיש. פעמים רבים מדי לא מבינים את בחירת הכותרות של העמוד הראשי או את מיקומם היחסי. הכותרות עצמם לא טובות ולא גורמות לרצון לקרוא את המלל של הכתבות. לשם השווה, אני חושב ש-‘הארץ’ עיתון אנטישמי ועדיין אני מנוי אליו (מהדורה דיגיטלית כי לא צריך להגזים) מה שגורם לי כל יום לראות שוב ושוב איך העריכה של “הארץ”, אמנם מגמתית אבל ממש טובה. מה שנקרא “אוכלת בלי מלח” את עריכת ‘מקור ראשון’.

לכן, אם חגי סגל רוצה שהעיתון יהווה באמת אלטרנטיבה, הוא יצטרך להתפטר או להשתפר.

תגובות

תהיה הראשון להגיב!

avatar