Close

10/08/2015

רק הימין רוצח. כן, ברור.

d262af_f71bc51a0b574ea2b9400bfef5fcdb8aבישראל יש הסתה מכל הכיוונים וכל צד בטוח שהוא היחיד שאליו מגיעים בטענות, בזמן שמתעלמים מההסתה של הצד השני.

כאיש ימין, אני חושב שהימין מסית פחות, וכשזה קורה יש הרבה יותר ביקורת. אבל זה לא אומר שזה נכון עובדתית. יכול להיות שמדובר על הרגשה סובייקטיבית.

חבריי מהשמאל יגידו לי “אולי, אבל זה הימין הקיצוני שרוצח” ושהימין “הרגיל” מבין/מתעלם. אז מעבר לכך שזה נכון רק חלקית (הבחור מהמצעד מנטורי קרטא, ואנשי “תג מחיר” שונאים את הימין הישראלי יותר ממה שהם שונאים את הערבים) אני חושב שגם השמאל הקיצוני “רוצח” ושהשמאל “הרגיל” מבין/מתעלם.

ההבדל הוא שלעומת הימין הקיצוני ש”מלכלך את הידיים”, השמאל הקיצוני משתמש בפרוקסי (proxy) לעשות את העבודה המלוכלת במקומם. למה לנקוט באלימות כשהערבים עושים את זה כ”כ יותר טוב? 
השמאל “הרגיל” כמובן מבין (ואוכל להביא דוגמאות רבות לביטויים “להבנה” של השמאל כלפי הטרור הערבי) ומתעלם הן ממנו והן מהקצוות שלו.

ועוד, ההמשלה בראשות הליכוד, שמחה מההתעלמות הזאת מכיוון שמטרתה העיקרית, בשת”פ מלא של הנהגת אש”ף היא לשמור על השטח רגוע. גם אם מדובר רק בנראות של שטח רגוע, בזמן שמתחת לקרקע הכל מבעבע. 
(הר הבית שבה משטרת ישראל, בהוראת רה”מ, מגנה על הפורעים ערבים ועוצרת את הקורבנות היהודיים על מנת להשאיר את השטח “רגוע” דוגמא מופלאה לכך).

יתר על כך, ההשתקה על יד התקשורת וההתעלמות של הממשלה מהאלימות הפוליטית הערבית, בכל החזיתות (מעידוד האנטישמיות באירופה עד הטרדות מיניות על כל יהודייה שמעיזה לעבור בשכונת תפר) שרוב העם, חוץ מכמה “בועות” (מרכז וצפון ת”א, כמה שכונות בי-ם), מרגיש על בשרו – היא כנראה הסיבה המרכזית לתופעות גזעניות.

ברמה העקרונית אין שום הבדל בין הימין הקיצוני הדתי חרדי (לא חרד”ל כי הרי אינם לאומים) קיצוני משיחי אנטי-ציוני של ‘תג מחיר’, לבין השמאל הקיצוני אולטרה חילוני – לא פחות משיחי, אנטי ציוני, ששמח בכל פגיעה במדינת ישראל.

השוני ביניהם הוא בלגיטימציה הציבורית שלהם. לדוגמה, בזמן ש”כך” הוצאה מהחוק כבר מ1988, המפלגות הערביות, שבאופן מוצהר פועלות נגד האופי הלאומי היהודי של מדינת ישראל (עילה לפסילה לפי החוק יסוד) מחוזרות יום-יום על ידי הבון-טון ונאורות הישראלית.

אי לכך, ובאופן פרדוקסאלי, על מנת לטפל באלימות הפוליטית היהודית בטווח הארוך, יש צורך (גם) בהפסקת מתן לגיטימציה לשמאל הקיצוני וטיפול מן השורש ולטווח הארוך של בעיית האלימות הפוליטית הערבית. לדוגמא : לא עוד מעצרים מינהליים המכתימים אותנו בחרפה, אלא הפסקת ההסתה אנטישמית במערכת החינוך הפלסטינאית.

תגובות

תהיה הראשון להגיב!

avatar