Close

04/07/2012

על מחאת הסטודנטים העולים

האוניברסיטה העברית בירושלים

אני ימני. גם מדיני אבל גם כלכלי ולכן אני מתנגד לכל סיעוד של המדינה לאזרחיה ולמושג “מדינת רווחה”. למרות זאת, יכולתם לראות אותי מפגין בקריית הממשלה ביום ראשון בבוקר נגד סגירת מנהל הסטודנטים העולים אשר מחלק מלגות לימוד לצעירים עולים. הסיבה לכך הנו שהמאבק שלנו אינו של שמאל או של ימין ואינו קשור למאבק חברתי כזה או אחר. המאבק שלנו, הסטודנטים העולים, הוא המאבק על הציונות.

בימים אחרונים קיבלנו אמון עידוד ותמיכה מחברנו הצברים ובמיוחד מאגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית. אבל גם קיבלנו תגובות שהכאיבו לנו ממש. תגובות בסגנון: “תסתדרו, אתם החלטתם להגיע לפה באופן וולונטרי, אז למה שנשלם לכם על הלימודים?”.

 

מי ששואל את זה כנראה שכח מהי הציונות. ולכן הוא גם לא מבדיל בן עולה לבן מהגר. לו הייתי עוזב את הוריי הגרים עדיין בפריז לכיוון ניו-יורק, כי שם קל יותר להיות יהודי, קל יותר להרוויח כסף טוב והחיים יותר נוחים, היית מהגר. אבל חזרתי ארצה לא מסיבות של נוחיות אלה מסיבות אידאולוגיות. אנחנו העולים לא מגיעים לארץ ישראל כי יותר נוח למצוא עבודה או דיור בר-השגה אלא כי המדינה הזאת היא הבית שלנו. מהגר הייתי בהחלט, בצרפת, לא פה.

מדינת ישראל מבוססת על החזון הציוני העושה ממנה בית לכל היהודים. לכן אסור שעידוד העלייה יעשנה לפי אינטרסים כלכלים או אפילו דמוגרפיים. עידוד העלייה הנו חובה למדינה כי על עליית היהודים לארץ ישראל מבוסס זכות קיומה. כמובן שעלייה בלי קליטה אפקטיבית לא נחשבת.

 

אחד הכלים המרכזיים לעידוד עלייתם וקליטתם של צעירים הנו המנהל הסטודנטים העולים. המנהל, מטפל כרגע ביותר מ6500 עולים. הוא מעודד עלייה דרך המלגות לימוד שהוא מעניק. דרכם הוא גם מאפשר קליטה ורכישת השכלה גבוהה לעולים שבלעדיו היו מתקשים בהרבה להשתוות לחברם הצברים. לא פחות חשוב, דרך המדריכים החברתיים אשר נותנים את נשמתם לזה, המנהל עוזר לשילוב כל הסטודנטים העולים בחברה הישראלית. בשביל הרבה צעירים, המנהל הוא בית ומשפחה. מצידם, על הצעירים להביא השיגים אקדמאים ולתרום לקהילה דרך התנדבויות שונות.

 

בהשקעה של 70 מיליון שקל לשנה (לשם השווה, תקציב משרד הקליטה הנו מיליארד ושלוש מאות מיליון שקל לערך), המנהל הוציא משורותיו ב40 שנים אחרונות אלפי צעירים אשר החזירו מיליארדים למשק הישראלי, בנו ביתם ונטעו את משפחתם בארץ והשתלבו בחברה הישראלית. חלקם נהיו לחברי כנסת, מימין ומשמאל, ואפילו לשרים בממשלות ישראל.
קיים קונצנזוס רחב על חשיבות המנהל לעידוד העלייה ולקליטת העולים. גם בקונצנזוס, שבאופן עקרוני על המשרד הקליטה לתקצב את הפרויקט.

 

למרות זאת, עד עכשיו המנהל היה מתוקצב חציו על ידי המשרד וחציו על ידי הסוכנות היהודית. רק תקציב חדש של הכנסת יכול לשנות עקרונית מצב זה. הבעיה הנה שבשנים אחרונות, הסוכנות החליטה לשנות את סדרי עדיפויות שלה. “זהות יהודית” כבר יותר חשובה לה מעידוד עלייה. לכן היא החילטה להוריד את הסכום שהיא מעבירה למנהל מ35 מיליון ל16 מיליון. בתגובה, משרד הקליטה הזרים 42 מיליון במקום 16 מיליון.

 

לפני שבוע הייתי נוכח בדיון חירום בכנסת על הנושא והסתבר שהתקציב המלא לפתיחת שנת לימודים תשע”ג קיים. 42 מיליון מן משרד הקליטה, 16 מיליון מהסוכנות היהודית, 10 מיליון מן המועצה להשכלה גבוהה והשלמה על ידי האוצר (שלא טרח לשלח נציג לדיון). אלא שכל הגורמים מתנים את זרימת הכסף באחרים: “אתה ראשון!” צועקים אחד לחברו. הסוכנות מסתפקת בהבטחות בעל פה ולא מוכנה להתחייב בכתב על חלקה.

 

ואנחנו הסטודנטים בני ערובה ממשחקים פוליטיים בן המשרדים והסוכנות היהודית. ובינתיים המנהל לא נפתח כשחלק מהלימודים אמורים להתחיל בתשיעי ביולי.

 

התוצאה של סגירת המנהל הנה מכה אנושה למפעל עלייה והקליטה. חברים אשר התכוונו לעלות לא יעשו זאת, קל וחומר ממקומות שבהם ההשכלה גבוהה חינם. ולרוב, במיוחד היהודים אשר לומדים מקצועות חופשיים, בסופו של גבר נשארים במדינה בו לומדים. הרבה חיילים בודדים אשר משתחררים מהצבא לא יוכלו לממן לימודים ויצטרכו לחזור להורים בגולה למרות הרצון להישאר. ועוד, חלק מן הסטודנטים יפסיקו את לימודים באמצע מסיבות ברורות של אי-יכולת מימונם. שלא לדבר על הפסקת פעילות החברתית והשילובית של המנהל.

 

לאור כל זאת, אנחנו, סטודנטים עולים דורשים במיידי הסכמה בן הגורמים הרלוונטיים על מימון המנהל ופיתוחו לשנת לימודים תשע”ג. כמו כן, אנחנו מבקשים שהמשך קיום המנהל תובטח לשנים הבאות. ולכן ראיתם אותי בהפגנה בקריית הממשלה.

תגובות

תהיה הראשון להגיב!

avatar